רש"י
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר. מִתְפָּאֵר אֲנִי בֵּין חֲיָלוֹת שֶׁלמַעְלָה בָכֶם, שֶׁאֶתְעַלֶּה וְאֶתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵיכֶם בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁתְּקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי בֵּין הָאֻמּוֹת:
תורה תמימה
אמרתי וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו, אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחת של חנניה מישאל ועזריה נטמבואר בסוכה מ"ה ב' דישראל נמשלו לתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים, ואמר בזה, אני אמרתי באותו הדור שכל ישראל יהיו במדרגת צדיקים שימסרו נפשם על קדוש השם ולבסוף לא עלה בידי אלא סנסן אחד, ענף אחד, והם חנניה מישאל ועזריה, אבל זולתם השתחוו לצלם וחללו שם ה', ושימש בזה בלשון סנסן ע"פ המבואר בדרשה הבאה, אוחזה בסנסניו, הדא תמרתא אף דלא עבדה כלום לא פתיחא דעבדה מן תלת אילנין אלבנין דהיינו סנסן [אלבנין מין אילן יפה], ורומז לחנניה מישאל ועזריה, וע"ע מש"כ בדרשה הבאה.
.
(סנהדרין צ"ג א')
(סנהדרין צ"ג א')
צרור המור
אעלה בתמר. הנני מבטיח לך שאפי' לא יהי' צדקתך רק מעט כתמר אסייע לך ואקדש אותך ואעלה בך ואשרה שכינתי עליך: